שיטת מונטסורי
"חינוך אפילו של ילד קטן, אם כן, אינו מכוון להכשירו לבית הספר, אלא לחיים"
מריה מונטסורי
קצת היסטוריה...
מריה מונטסורי נולדה בעיירה קטנה באיטליה בשנת 1870.
ילדותה ושנות בגרותה התאפיינו בשבירת התבניות הפאסיביות של האישה האיטלקית באותה תקופה. דבר זה התאפשר הודות לפתיחותם הרעיונית של הוריה. למרות שהוריה עודדו אותה להיות מורה, בחרה מריה מונטסורי בלימודי הנדסה. אולם מקצוע זה לא היה לרוחה ואחרי התעניינות קצרה בביולוגיה, היא החליטה ללמוד רפואה – תופעה שלא נשמעה כמותה לגבי אישה צעירה באותה תקופה.
בשנת 1896 הייתה מריה מונטסורי לאישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור לרפואה.
כשנה לאחר מכן, ב-1897, עבדה מריה במרפאה הפסיכיאטרית של אוניברסיטת רומא.
עבודתה עם ילדים רפי שכל היא שהולידה רבים מרעיונותיה המאוחרים יותר. היא האמינה שליקויים רוחניים הם בעיה פדגוגית יותר מאשר בעיה רפואית, ולדעתה אפשר היה לעזור לילדים באמצעות טיפול חינוכי מיוחד. באופן הדרגתי היא החלה לעסוק בתחום הפדגוגיה.
בשנת 1901 הגיעה ד"ר מונטסורי למסקנה ששיטות העבודה המיוחדות שלה מתאימות גם לילדים נורמטיבים, אך לא היה לה מקום בו יכלה ליישם את רעיונותיה. היא הפסיקה את עבודתה באוניברסיטת רומא והחלה ללמוד פסיכולוגיה חוויתית ופילוסופיה.
ב-1904 הוסמכה מריה מונטסורי כפרופסור לאנתרופולוגיה פדגוגית, והייתה לאישה הראשונה באיטליה שקבלה תואר פרופסור. בשנת 1907 ייסדה ד"ר מונטסורי את "בית הילדים" הראשון .בית הילדים שלה היה הראשון בעל אופי סוציאלי, מעון עם חיי חברה ואווירה חינוכית מסביב.
בשנת 1915 הוזמנה מריה מונטסורי לארה"ב על ידי אלכסנדר בל ותומאס אדיסון, בכדי להרצות על שיטתה בקרנגי הול בניו-יורק. היא התבקשה לארגן כיתת לימוד לדוגמה בסן פרנסיסקו, ובמשך 4 חודשים יכלו מומחי חינוך לצפות בשיטת עבודתה מבעד לקיר זכוכית, כאשר חינכה 21 ילדים. ילדי כיתת הלימוד של מונטסורי בסן פרנסיסקו זכו בשתי מדליות זהב עבור הישגיהם הלימודיים, ושיטת מונטסורי קיבלה הכרה רשמית ממומחי חינוך.
במשך מלחמת העולם השנייה נאלצה ד"ר מריה מונטסורי לעזוב את איטליה בגלל דעותיה האנטי-פשיסטיות, ועברה לגור בהודו, שם החלה לעבוד עם ילדים בשיטתה.
כמו גישתה הפדגוגית גם המיקוד שלה בנושאי חינוך לשלום ולאחווה התפרסמו בעולם, עליהם הייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל לשלום.
עד למותה בשנת 1952, ובגיל 82, המשיכה מריה מונטסורי לכתוב ספרים, ללמד ולהפיץ את שיטותיה בקורסים ובקונגרסים ברחבי העולם.
כיום ישנם כ-70,000 גני ילדים ובתי ספר בשיטת מונטסורי ברחבי העולם.
בשנים האחרונות גישת מונטסורי מתרחבת גם בישראל.
הסביבה המובנית
הכיתות שלנו הן כיתות מונטסוריות. מרחב למידה אסטטי ומעורר סקרנות. במקום שולחנות וכיסאות ומקום לכל ילד וילדה, תמצאו כונניות מדפים מסודרות לפי נושאי הלמידה ועל מדפיהן מגשי התרגילים. במרחב מספר שולחנות בודדים, שטיח גדול ושטיחים קטנים ועליהם שולחננים ושטיחוני מונטסורי. התמונות בהמשך יתנו תמונה יותר מדויקת.
הסביבה המונסטרית מעודדת עצמאות, מעוררת סקרנות, מפתחת אחריות, מאפשרת תנועה ושינוי, צורך ממשי של ילדים בגילאי היסודי.
הילדים לומדים להתנהל במרחב, מפתחים חוש לסדר וארגון, יכולת ריכוז בסביבה דינאמית, ניהול זמן ואחריות אישית. זאת לצד הצלחות קטנות לאורך תהליך הלמידה וההתקדמות האישית של כל אחד ואחת. הילדים שלנו מונעים מתוך מוטיבציה פנימית, אותו מדריך פנימי. זה תענוג לראות סיפוק עצמי של ילד או ילדה. זהו מחזה שרואים אצלנו פעמים רבות ביום.
"למידה היא תהליך טבעי שמבוצע על ידי הילד ואינה צורכת הקשבה למילים אלא חוויות במרחב"
מריה מונטסורי
תנועה במרחב
אין לילדים שלנו מקום קבוע בכיתה. אנחנו פותחים את הבוקר בישיבה במעגל, על השטיח. מרגע תחילת המעגל ועד סופו ניתן לראות ילדים קמים, זזים, לוקחים תרגיל, בוחרים מקום לשבת, אולי על שולחן, אולי על שולחנון, אולי הם יבחרו לעשות את התרגיל על שטיחון מונטסורי מיוחד.
תנועה במרחב הינה צורך פיזי מהותי בגיל היסודי. לעין שאינה מיומנת יתכן שהדבר יראה כאוס אך בפועל אלו ילדים שלומדים.
מהמוחשי אל המופשט
הלמידה המונטסורית מתבצעת שלב אחריי שלב.
ההבנה מתבססת כשהילדים חוזרים באופן ספירלי על הלמידה.
הלמידה מתחילה באופן מאוד מוחשי. הילדים לומדים עם הידיים. לוקחים, נוגעים, מזיזים, חוקרים, חווים.
בשלב מתקדם יותר העזרים נהיים מופשטים יותר
בתמונה: תרגיל חיבור. עזר החותמות ועזר החשבשבת שהאחרון מופשט יותר. אך שניהם ממחישים את ההירככיות השונות במספרים ואופן פתירת התרגיל. היא למדה מהמוחשי אל המופשט.
מתוך בחירה
הכונניות נמצאות באזורים לפי המקצועות הנלמדים: שפה, חשבון, מדעים, גאומטריה, אנגלית. הילדים מבצעים את התרגילים השונים לפי דף המעקב האישי שלהם.
בכל עת הילדים בוחרים מה ללמוד, איזה תרגיל לתרגל, על איזה מיומנות להתאמן
לעיתים הם מובלים ע"י הסקרנות והרצון לגלות ולפעמים הם מונעים מתוך אמביציה לסיים משימות. עם הזמן, הילדים לומדים להכיר את עצמם יותר טוב ואת העדפותיהם, מה עוזר להם ואיזה בחירה תקדם אותם.
בכל עת הילדים בוחרים את אזור הלמידה שלהם במרחב הכיתתי.
אחריות אישית
ערך מוביל בלמידה בבית ספרנו. ללא אחריות אישית יהיה קשה מאוד לילדים להתקדם.
אנחנו פותחים כל שנה בשיח על המשמעות של אחריות אישית על היתרונות שלה ואיך מפתחים אותה
המושג שגור בפי הילדים ונראה שמשנה לשנה, הילדים מפתחים הבנה שהם אלו שמקדמים את עצמם.
לכל ילד וילדה תפקיד בכיתה והם כולם משתתפים בשמירה על ניקיונה.
מידי יום הילדים מסדרים את הכונניות, מנקים אבק שהצטבר ושואבים את השטיחים.
למידה עצמאית בקצב אישי
בעוד ההקניות של חומר הלימודי מתבצע בקבוצות קטנות. הלמידה האמיתית, הטמעת החומר והתרגול הנדרש מתבצע באופן עצמאי ע"י הילדים. התרגילים לחזרה על החומר מופיעים בדף המעקב והילדים מתרגלים עצמאית בזמן המעגל.
הצוות החינוכי מבצע מעקב ותצפיות אחרי הילדים. כמות התרגילים, סוג התרגילים שיש לתרגל ניתן ע"י המורה המלמדת.
כל ילד וילדה מתקדמים בקצב האישי שלהם הלכה למעשה. דפי המשימות, דפי המעקב שלנו, מותאמים לילדים.
הילדים מקבלים מענה ויכולת להתקדם מהנקודה בה הם נמצאים. אנחנו מעודדים ילדים לבחור בלמידה ולגלות מוטיבציה פנימית אך השוני בין הילדים קיים וקצב של כל אחד יכול להיות שונה. ההקניות נעשות בקבוצות קטנות שמבוססות על היכולות ולא על הגיל. ילד בכיתה ב' יכול ללמוד עם ילד בג' וזה מתקיים באופן טבעי.
המטרה שלנו איננה השוואה או הגעה לקו סיום – המטרה שלנו להכיר את הילד, לדעת את הקצב שלו ולייצר לו חווית הצלחה שתעודד אותו או אותה להמשיך בתהליך, לא לפחד מקושי, לא להימנע מאתגר ולפתח אמונה עצמית. בקצב שלך.
אינטראקציות חברתיות
מיומניות לא פחות חשובה מההתפתחות הקוגנטיבית של הילדים.
בכיתות שלנו אנחנו לא לומדים ולא מדברים על החיים אלא חיים את החיים עצמם. זה לצד זה מתנהלים וחיים, ילדים לצד מבוגרים, ילדים לצד ילדים אחרים. חיי החברה שלנו עשירים ומתנהלים בהפסקה ארוכה בסוף המעגל, קשרים חדשים ומגוונים נרקמים במהלך שיעורי הבחירה המגוונים אך גם בזמן שעות הלימוד במעגל העבודה מתקיימות ללא הרף אינטראקציות חברתיות. הילדים שלנו לומדים להתנהל לצד ילדים אחרים. להתחשב באחרים, לשתף, לדעת לסרב, להיות כן ופתוח, לדעת להעיר, להאיר.
ההתנהלות החברתית, התקשורת הבין אישית מתנהלת בכל זמני היום, אנחנו לומדים לתקשר אחד עם השני בכבוד ובאמפטיה.
תחושת מסוגלות וביטחון עצמי
בסוף מה אנחנו רוצים?
שהילדים שלומדים אצלנו יהיו גאים בעצמם. יגדילו כל פעם עוד יותר את תחושת המסוגלות שלהם. יאמינו בעצמם וביכולת שלהם להשתפר ולהתקדם אם ימשיכו להתאמן ושיחיו בשלום ובכבוד עם כל הסובבים אותם.
"מבחן אחד לנכונות ההליך החינוכי הוא האושר של הילד"
מריה מונטסורי